מי שלעולם לא התמסטל בהוד השרון לא יודע ששם ליד בית הכנסת הגדול במגדיאל שוכן לו הקופי שופ העברי הראשון. הקופי שופ ההוד השרוני עובר מקום לפי איפה שדימינו אותו. פעם הוא היה אפילו במקום בית הכנסת. פעם עמד ליד הפיצה.
יושבי מגדיאל בכיכר מכירים אחד את השני. כולם הוד השרונים בלב ובנפש. חלקם דור שני ושלישי לסטלנים. הם משוחחים כמו בדוכן הפלאפל של כדורי על עניני דיומה. הליגה, איך עושים כסף, בדיחות גסות.
אשה אחת פטפטנית שמתנהגת כאילו היא עדיין נערה במוסינזון, שותה קפה אחרי קפה על חשבון חבר מתמסטלת מהחומר שלו, מתקשרת מהטלפון שלו. אח"כ תאכל אצלו. בר מן שלא אכפת לו מה בא לך כרגע כי הוא במחשב בונה אתר כדי להיות אמן עשיר ומפורסם ממש בקרוב. עבריין צעיר שעוזב אוטוטו את הוד השרון ולא יודע לאן הולך. אוהב לספר לכולם כמה הוא מעשן מבזבז מתמסטל.
כולם שותים אותה בירה. כולם אכלו נקניקיות אצל יפת, פיצה בתחנה המרכזית. מדי פעם נכנסים תיירים. יש תיירות סמים במגדיאל, כך דימיינו שוכבים על הגב מסטולים מהתחת, על כסא נוח על אחד הגגות של מגדיאל היפה. הם נכנסים מהוססים. רובם לא בטוחים מה לבקש. מריחים אותם ממאה מטר. הבר מן מזהה אותם מהדלת. מדי פעם אחד מהם נשאר.
מישהו שהגיע מתל אביב אתמול, סטודנטית מחיפה שהולכת לעבוד בגן ברמתיים. לאט לאט אבל בביטחון הם מתערבבים יותר ויותר. הם לומדים על ערזא בנימיני, אוכלים בכדורי. לעיתים רחוקות מגיעים אמריקאים יהודים או גרמנים מחילופי משלחות. פעם הגיע מישהו מצפון קוריאה.
את תזלזלו בקהל ההוד השרוני. הוא שמע על צפון קוריאה. יודע שהכתב שלהם מוזר ושהממשלה שלהם לא תקבל אות הצטיינות לממשלות דמוקרטיות. האורח ביקר כבר בישראל אבל מעולם לא היה במגדיאל. איך הגיע לכאן זה כבר עוד שלושה notes בפייסבוק וזה כבר באמת יותר מדי.
לאט לאט הוא הכיר את כל הפרצופים, את העבריין, את זו שמעשנת על חשבון אחרים ואת הבר מן שדווקא יש לו משפחה מהמזרח הרחוק.
היום היה חם במגדיאל. איש אחד שהולך למות ישב על הבר עם חברה. היא שתתה עישנה וטילפנה את הכסף שלו. הצפון קוריאני ישב לידם. הם כבר הכירו אותו. הוא כבר היה צריך להרגיש בבית. האיש הגוסס הזמין אותו לסיבוב אחרי סיבוב. הצפון קוריאני ישב שם ושתה ועישן עם האיש הגוסס. לאט לאט הלך וגסס האיש ההוא מהוד השרון לאט לאט נולד לו הוד השרוני חדש בשכונה.
יושבי מגדיאל בכיכר מכירים אחד את השני. כולם הוד השרונים בלב ובנפש. חלקם דור שני ושלישי לסטלנים. הם משוחחים כמו בדוכן הפלאפל של כדורי על עניני דיומה. הליגה, איך עושים כסף, בדיחות גסות.
אשה אחת פטפטנית שמתנהגת כאילו היא עדיין נערה במוסינזון, שותה קפה אחרי קפה על חשבון חבר מתמסטלת מהחומר שלו, מתקשרת מהטלפון שלו. אח"כ תאכל אצלו. בר מן שלא אכפת לו מה בא לך כרגע כי הוא במחשב בונה אתר כדי להיות אמן עשיר ומפורסם ממש בקרוב. עבריין צעיר שעוזב אוטוטו את הוד השרון ולא יודע לאן הולך. אוהב לספר לכולם כמה הוא מעשן מבזבז מתמסטל.
כולם שותים אותה בירה. כולם אכלו נקניקיות אצל יפת, פיצה בתחנה המרכזית. מדי פעם נכנסים תיירים. יש תיירות סמים במגדיאל, כך דימיינו שוכבים על הגב מסטולים מהתחת, על כסא נוח על אחד הגגות של מגדיאל היפה. הם נכנסים מהוססים. רובם לא בטוחים מה לבקש. מריחים אותם ממאה מטר. הבר מן מזהה אותם מהדלת. מדי פעם אחד מהם נשאר.
מישהו שהגיע מתל אביב אתמול, סטודנטית מחיפה שהולכת לעבוד בגן ברמתיים. לאט לאט אבל בביטחון הם מתערבבים יותר ויותר. הם לומדים על ערזא בנימיני, אוכלים בכדורי. לעיתים רחוקות מגיעים אמריקאים יהודים או גרמנים מחילופי משלחות. פעם הגיע מישהו מצפון קוריאה.
את תזלזלו בקהל ההוד השרוני. הוא שמע על צפון קוריאה. יודע שהכתב שלהם מוזר ושהממשלה שלהם לא תקבל אות הצטיינות לממשלות דמוקרטיות. האורח ביקר כבר בישראל אבל מעולם לא היה במגדיאל. איך הגיע לכאן זה כבר עוד שלושה notes בפייסבוק וזה כבר באמת יותר מדי.
לאט לאט הוא הכיר את כל הפרצופים, את העבריין, את זו שמעשנת על חשבון אחרים ואת הבר מן שדווקא יש לו משפחה מהמזרח הרחוק.
היום היה חם במגדיאל. איש אחד שהולך למות ישב על הבר עם חברה. היא שתתה עישנה וטילפנה את הכסף שלו. הצפון קוריאני ישב לידם. הם כבר הכירו אותו. הוא כבר היה צריך להרגיש בבית. האיש הגוסס הזמין אותו לסיבוב אחרי סיבוב. הצפון קוריאני ישב שם ושתה ועישן עם האיש הגוסס. לאט לאט הלך וגסס האיש ההוא מהוד השרון לאט לאט נולד לו הוד השרוני חדש בשכונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה